"אני לא בלחץ. זאת הכימיה שהשתלטה עליי."

כשאנחנו מרגישים מאוימים, מפחדים ממשהו או ממישהו וחשים שאנחנו בסכנה, המוח שלנו משחרר קוקטייל של כימיקלים למחזור הדם, בעיקר אדרנלין, נוראדרנלין וקורטיזול. כימיקלים אלה מכינים אותנו להילחם בסכנה או לברוח ממנה. הם מעלים את קצב הלב והנשימה כדי להביא יותר חמצן לשרירים ומשחררים שומן וסוכר לדם על מנת לתת בוסט של אנרגיה להתמודדות מהירה.

הבעיה היא שלהבדיל מהימים שבהם מנגנון זה עזר לנו להתמודד עם סכנות חיים ביערות ובמערות, המנגנון הזה פעיל כיום כפי שהיה בעבר וסטרס יומיומי גורם לשחרור כימיקלים כאלה על בסיס כמעט קבוע. וזה מאד לא בריא לנו.

הגוף שלנו נשאר יותר מדי זמן ויותר מדי פעמים במצב של כוננות יתר. אנחנו בלחץ. זה לא משנה כמה יש לנו בחשבון בנק. או כמה ילדים יש לנו. או מה מצבנו בעבודה. התרגלנו לראות בלחץ חלק טבעי ובלתי נפרד משגרת החיים.

הקורונה ושאר סכנות בריאות, הלחץ בלימודים, האתגרים שבגידול ילדים, טיפול בהורים מזדקנים, יחסי זוגיות מורכבים, משכנתא קטנה או גדולה, טיפוח תמידי של הקריירה והפרוייקט החדש שבדיוק התחיל והוא מאוד תובעני, הם רק חלק מהצ'ק-ליסט שבונה את הסטרס. ללחץ יש השפעות רבות על בריאותנו וגם השפעה ישירה ועקיפה על המשקל שלנו.

רמה מסוימת של סטרס דרושה לריכוז והשגת מטרות וכמובן זה נדרש בשעת סכנה אמיתית, אך רוב הזמן גופנו לא מגיב נכון לסיטואציות שגרתיות וקיימת הפרשה קבועה בשכיחות גבוהה של כימיקלים שגורמים לבעיות בריאותיות קצרות וארוכות טווח.

הקורטיזול שייך למשפחת הגלוקוקורטיקואידים, המשפיעים על המטבוליזם בגוף ומזרזים עלייה של גלוקוז בדם, אשר מוביל לתסמינים של הסינדרום המטבולי כגון יתר לחץ דם, שומנים בדם ותנגודת לאינסולין, דבר הגורם לעלייה בשכיחות למחלות לב. אלה מגבירים את התיאבון ובמקביל מעלים את לחץ הדם ואת רמות הסוכרים והשומנים בדם. הקורטיזול גם גורם לירידה בפעילות מערכת העיכול ומערכת החיסון. המטבוליזם מאט. הרעב עולה. צריכת מתוקים ופחמימות ריקות מובילה לעלייה במשקל. המערכת ההורמונלית נפגעת. הסטרס מעייף את הגוף, משבש את איכות השינה ומקשה על מערכת העיכול בספיגת רכיבי מזון חשובים.

סטרס קבוע יכול גם בסופו של דבר להוביל לחרדה כרונית ודכאון כרוני, ועשוי לייצר אובססיות מסוגים שונים לדברים שונים.

צריך לשבור את המעגל הכימיקלי שנוצר ומייצר סטרס, יפה שעה אחת קודם, ויש דרך לעשות את זה.

הרפואה הסינית מסתכלת, מנתחת ומטפלת במגוון בעיות הבריאות במונחים של הפרעה בזרימת הצ'י בגוף, קרי זרימת האנרגיה בערוצי האנרגיה הפרושים לאורך ורוחב הגוף. סוגים שונים של סטרס קשורים לאיברים השונים. כך למשל, סטרס שנובע מפחד ישפיע על זרימת הצ'י של הכליות ולכן יטופל בדיקור בערוצי הצ'י המשפיעים על הכליות. כל סטרס שהוא, ישפיע לבסוף על אנרגיית הכבד ששולט ברגשות ובזרימה החופשית של הצ'י, ולכן כל פרוטוקול טיפולי כזה יכלול נקודות דיקור המשפיעות על המרידיאן של הכבד.

דיקור סיני יוריד את רמות הסטרס ואת הסכנות הבריאותיות הקשורות בסטרס, ויחזק את האיברים השונים שיתמודדו טוב יותר עם סטרס. באמצעות מחטים דקיקות ועדינות המוחדרות לנקודות מאוד מדויקות בגוף, דיקור סיני מקטין באופן ישיר את הפרשת הקורטיזול שמופרש כתוצאה מהלחצים היומיומיים שפועלים עלינו. דיקור סיני לנקודות ייעודיות בגוף גם עוזר לשחרר חומרים מרגיעים, כגון אוקסיטוצין, הידוע גם בשם הורמון האהבה בשל ההשפעה המרגיעה והחמימות הרגשית שהוא מייצר בגוף האדם כאשר הוא מופרש.

קיימות נקודות דיקור הנמצאות על מרידיאן הקיבה, המקיימות קשר הדוק בין מערכת העיכול למוח ולמערכת העצבים, המוכר כציר מוח-מעי Gut-Brain Axis, ומשפיעות באופן מאוד חיובי על המטבוליזם שלנו, ועל המערכת החיסונית שלנו, שרובה מרוכזת במעיים שלנו וסביבם.

אחת מהנקודות המומלצות להרגעה היא GV 20 והיא ממוקמת בקודקוד. אפשר באופן עצמאי לעסות אותה כ-10 שניות מספר פעמים ביום. מצורף צילום של מיקום נקודה זאת:

לאחר מספר טיפולים של דיקור סיני בתדירות קבועה, המערכת הכימית מתאזנת. מתאזנת הפרשת הקורטיזול. גם אם אנחנו בלחץ, המערכת החיסונית מתחזקת. המטבוליזם משתפר. שחרור של אוקסיטוצין ואנדורפינים משפרים לנו את מצב הרוח, אנחנו מתעודדים ונוצרת תחושה כללית של רוגע.

אם את סובלת מסטרס, וגם אם את לא מרגישה את התופעות שסטרס מייצר, מומלץ להיכנס למסגרת קבועה של טיפולים בדיקור סיני להורדת הסטרס שהחיים המערביים מזמנים לנו.

שלך,

אסנת